-

תוכן עניינים

זכויות מביטוח לאומי

מיצוי זכויות מביטוח לאומי הינו שירות חשוב וקריטי שמטרתו לסייע לאזרחי מדינת ישראל שחלו, נפצעו או נפגעו, במסגרת פרטית או כתוצאה מאירועע בעבודה, ולהם מחלות וליקויים רפואיים המזכים אותם בקבלת הכרת הזכויות והכסף/גמלה המגיעים להם.
הזכויות והפיצוי יכולים להגיע ממספר גופים גם למי שסובל מאובדן כושר עבודה, מבעיה נפשית או פיזית הפוגעת בכושר ההשתכרות ועוד. חובת הוכחת הפגיעה וחומרתה מוטלת על הנפגע, והגופים האחראים על מתן הכספים לא מקלים עם המבוטחים, גם במסגרת הפרטית וגם תחת ביטוח לאומי.

זכויות רפואיות אלה עשויות להעניק בסוף התהליך, בין היתר, קצבה חודשית או שנתית, תעודות המקנות הנחות מול גורמים ממשלתיים ופרטיים, הטבות בתשלומי ארנונה, ברישיון רכב, במס רכישה ועד לפטור ממס הכנסה עד שכר של 400 אלף ש״ח בשנה (עד 6 שנים אחורה).

 

  • נכות כללית – לקצבת נכות כללית זכאי תושב ישראל בגיר (מעל גיל 18) שעקב ליקוי גופני, שכלי או נפשי אינו מסוגל להשתכר, או שאינו משתכר סכום השווה ל25% מהממוצע במשק, או שהכנסתו החודשית הצטמצמה עקב הליקויים ב50% או יותר. זכאות לקצבה זו יכולה לשנות באופן דרמטי את עתידו הכלכלי של המבוטח.
  • שר״מ – קצבה לשירותים מיוחדים זכאים גברים ונשים עד גיל פרישה המבוטחים בביטוח הלאומי וזקוקים לעזרה רבה של אדם אחר בפעולות היום-יום (לבישה, אכילה, רחצה, ניידות בבית ושליטה על הפרשות), או שהם זקוקים להשגחה מתמדת למניעת סכנת חיים לעצמם או לאחרים.
  • אובדן כושר עבודה – דרגת אי כושר להשתכר (או לתפקד במשק בית אם מדובר ב"עקרת בית") מאפשרת, בהתאם לשיעוריה, את הזכאות לקצבת נכות כללית.
    הדרגה נקבעת בתנאי שנקבעו אחוזי נכות רפואיתבגובה הנדרש לעניין זה, על-ידי ועדה רפואית.
    דרגות אי הכושר האפשריות הן: 60%, 65%, 74% ו-100% (דרגת אי-כושר בשיעור של 75% תיחשב כדרגת אי-כושר בשיעור של 100%)

קביעת דרגת אי כושר נעשית למי שנקבעו להם על-ידי הוועדה הרפואית אחוזי נכות רפואית בשיעורים הבאים: 

  • נכות רפואית בשיעור של 60% לפחות.
  • נכות רפואית בשיעור של 40% לפחות, כאשר ישנם כמה ליקויים ואחד מהם הוא בשיעור של 25% לפחות.
  • נכות רפואית בשיעור של 50% לפחות- לעקרת בית.

 

תאונת עבודה – מבוטח שנפגע בעבודה, במהלכה, בדרכו אליה או בחזרה ממנה, יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ויהיה זכאי להטבות בהתאם. במקרים של תאונות עבודה קיימת הגבלת זמן. על כן יש לפנות באופן מידי למוסד לביטוח לאומי ולדווח על פרטי האירוע בטופס ב.ל 250 לשכיר או ב.ל 283 לעצמאי.

תאונות אישיות – תושב ישראל שמלאו לו 18 שנים וטרם מלאו לו 65, שנחבל בגופו מגורם חיצוני ועקב כך איבד את כושרו לתפקד או להשתכר, זכאי לקבל דמי תאונה. בדיקה רפואית חובה עד 72 שעות משעת התאונה (או עד שבועיים במקרים בהם הסימפטומים עלולים להתגלות רק לאחר 72 שעות ממעוד האירוע). את התביעה יש להגיש לא יאוחר מ – 90 ימים לאחר יום התאונה. הגשה מאוחרת עלולה לבטל את הזכאות.

גמלת ניידות (משרד הבריאות) – בעלי ליקויים ופגיעות בגפיים התחתונות, המוגבלים בניידותם והינם בני 3 עד 67 זכאים לקבל גמלת ניידות.  הגמלה נעה בין כמה מאות שקלים ועד ל-8,197 ₪

גמלת סיעוד– הזכאות לקבלת גמלת/קצבת סיעוד ניתנת לאלו שעונים על 5 התנאים הבאים:

  1. הם תושבי ישראל שהגיעו לגיל פרישה.
    • מי שקיבלו מעמד של תושב ישראל אחרי שהגיעו לגיל פרישה יהיו זכאים בתנאי שעלו לארץ לפי חוק השבות או קיבלו סל קליטה.
  2. הם מתגוררים בבית או בדיור מוגן:
    • אנשים הנמצאים במוסד סיעודי יהיו זכאים רק אם הם שוהים במחלקה לעצמאיים או לתשושים (אין זכאות לשוהים במחלקה סיעודית, במחלקה לתשושי נפש, בבית חולים גריאטרי או במוסד שבו רוב הוצאות ההחזקה ממומנות על ידי גוף ציבורי כגון משרד ממשלתי או רשות מקומית).
    • מגורים בבית אבות שמחויב ברישוי של משרד הבריאות או של משרד הרווחה עשויים לשלול את הזכאות לגמלה
    • מקבלי גמלת סיעוד שאושפזו בבית חולים כללי זכאים לקבל שירותי סיעוד אישי בבית החולים במהלך 30 הימים הראשונים לאשפוז.
    • מקבלי גמלת סיעוד שזכאותם הופסקה בעקבות אשפוז בבית חולים או במוסד סיעודי ישובו להיות זכאים לגמלה אחרי שישוחררו מהאשפוז.
  3. הם לא מקבלים את אחת מהגמלאות הבאות (אנשים המקבלים אחת מהגמלאות מהרשימה מטה יצטרכו לבחור בינה לבין גמלת סיעוד – לא ניתן לקבל כפל קצבאות)
    • קצבת שירותים מיוחדים.
    • קצבה מיוחדת לנפגעי עבודה בעלי דרגת נכות גבוהה.
    • גמלה לטיפול אישי או להשגחה מאוצר המדינה.
    • הטבה ממשרד הביטחון שמקבילה לגמלת סיעוד בהתאם לחוזר המוסד לביטוח לאומי.
  4. הם זקוקים לסיוע או להשגחה:
    • סיוע במידה רבה בפעולות יומיומיות (הלבשה, רחצה, אכילה, טיפול בהפרשות, הליכה בבית וכד').
    • השגחה בבית למען בטיחותם ובטיחות הסובבים אותם.
  5. הם עומדים במבחן ההכנסות הקבוע בחוק

קצבת ילד נכה – הביטוח הלאומי מכיר בעומס הטיפולי הכבד הכרוך בגידולו של ילד נכה עם ליקוי קשה, ומשתתף בהוצאות הכספיות של המשפחה כדי להקל על גידולו של הילד, ולאפשר למשפחה ככול שניתן לנהל אורח חיים תקין כשהילד נמצא בחיק המשפחה והקהילה.
מי זכאי?

  • ילדים מגיל 91 ימים שזקוקים להשגחה של אדם אחר כדי למנוע מצבי סיכון לעצמם או לאחרים באופן שחורג מאד לגילם.
  • ילדים מגיל 91 ימים (ולעתים כבר מגיל הלידה) שזקוקים לטיפול רפואי מיוחד או קבוע.
  • ילדים מגיל 91 ימים עד גיל 3 עם עיכוב התפתחותי שלא מבצעים את רוב הפעולות ותנועות הראש, הגפיים והגו שבני גילם מסוגלים לבצע.
  • ילדים מגיל 3 שנים (או קצת לפני כן) שתלויים הרבה יותר מבני גילם בעזרה של אדם אחר לביצוע פעולות היום-יום (להתלבש, לאכול, להתרחץ, להתנייד בבית ולשמור על היגיינה אישית)
  • ילדים מגיל הלידה עם ירידה בשמיעה.
  • ילדים מגיל 91 ימים עם לקות ראייה.
  • ילדים מגיל 91 ימים עם פסיכוזה, לקות על רצף האוטיזם או מצב פסיכיאטרי התנהגותי דומה לאלה.
  • ילדים מגיל הלידה עם תסמונת כרומוזומלית, כולל תסמונת דאון.
  • ילדים מגיל 3 שנים עם היעדר מוחלט של תקשורת מילולית שזקוקים לסיוע בתקשורת.

 

נפגעי מעשי איבה – ​​נפגעי פעולות איבה ובני משפחותיהם זכאים לתגמולים כספיים ולהטבות שונות כדי לסייע להם ולתמוך בהחלמתם.

חלק מצער ממציאות החיים בישראל הוא נושא פעולות האיבה. מי שנפגע, פיזית או נפשית, מפעולה שכזו, עשוי להיות זכאי לעזרה מהמדינה

כדי שאדם יוכר כנפגע פעולת איבה ויוכל לקבל הטבות ופיצויים על נזקיו (נזקי גוף או נזקי רכוש), ראשית יש להכיר באירוע בו נפגע כפגיעת איבה.

במקרים רבים, הרשויות יפנו מיוזמתן אל מי שנפגע, והוא לא יצטרך לנקוט פעולות נוספות לצורך ההכרה בו כנפגע פעולות איבה.

אם הרשות לא פנתה אל מי שנפגע, עליו להגיש תביעה אל המוסד לביטוח לאומי (אם הוא סובל מפגיעות גוף) או אל רשות המסים – הקרן לפיצויים (נזקי רכוש)